מחלוקת משפטית איננה עילה להפסיק תשלומים לועד הבית

התובעת:
נציגות הבית המשותף
מרח' שער העמק 1 נתניה
ע"י ב"כ עו"ד אמנון ניסים
רח' הרצל 16 נתניה
– נ ג ד –
הנתבעת:
קידום מצבי שוקי הון בע"מ ח.פ. 512057647
שער העמק 1 נתניה

פסק דין

עניינה של תביעה זו באי תשלום הוצאות המשתלמות לועד הבית, בבנין משרדים המצוי ברחוב שער העמק 1 בנתניה, המזוהה כחלקה 41 בגוש 8269 (להלן: "הבית המשותף"). סכום החוב הוא 4933 ₪ והוא נתבע בגין אי תשלום דמי הועד לתקופה שמיולי 2005 ועד דצמבר 2006.

בכתב ההגנה טוען מנהל הנתבעת, מר מישאל אבגי, כי: בתוך תשלום דמי הועד נכלל תשלום למזכירתו של אחד מבעלי המשרדים בבנין וכי הוצאה זו איננה מוצדקת; כי אין לו התנגדות עקרונית לתשלום דמי הועד והוא יהיה מוכן לשלמם, לאחר שיקבל את השירותים שנציגות הבית חייבת  לתת לדיירים;  כי אחד המשרדים שבבעלותו הושכר בשכירות חופשית וחובת הגבייה היתה על התובעת; כי את יחידת המשרדים בת 4 החדרים הוא מכר וכי החל מיום ה-1 באוגוסט 2006 אין הוא מחזיק עוד בנכס ואשר על כן אין לחייבו בחוב של היחידה האמורה;  הנתבע ניסה להעביר תשלומים לנציגות באמצעות שיקים אך אילו הוחזרו לו. משכך אין לחייבו בריבית על החוב הנתבע.

בדיון שהתקיים בנוכחות הצדדים ביום 28.2.07,  חזר הנתבע על הטענות שהעלה בכתב ההגנה.  הוברר עוד כי לאחר הגשת התביעה, העביר הנתבע במעטפה לנציגת התובעת שיקים שמועד פרעונם בחודש מרץ ו-יולי 2006 כך שאין עוד אפשרות לפרוע אותם וממילא אין הם מכסים את סכום החוב הנתבע.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו לי, אני קובעת כי אין לנתבעת הגנה כלשהי מפני התביעה, וזאת מן הנימוקים הבאים:

1.    חובת תשלום דמי הועד קבועה בסעיף 58 לחוק המקרקעין, התשכ"ט – 1969 (להלן: "החוק"). חובה זו אינה תלוייה בתחושתו הסובייקטיבית של דייר כלשהו, שהוא איננו מקבל שירותים ברמה שהוא שואף אליה או מכל סיבה אחרת. (בסוגייה זו ניתנו פסקי דין לרוב. ראה למשל ע"א (י"ם) 58/87 דר' שלום נ. נציגות הבית המשותף ברח' בן-יהודה 2, ירושלים (לא פורסם);  דברי כב' השופט י. חריש בע"א. (ת"א) 204/79, וייזר ואח' נגד נציגות הבית המשותף מרח' חן 14 פתח תקוה, פסקים תשמ"ד (א) 503; או דברי כב' השופטת דותן בע"א 3454/04 (לא פורסם).
העיקרון הגלום בהם מבוטא היטב בפסק דינו של כב' השופט חריש: "אין זיקה בין החובות, במובן זה, שאי קיומה של האחת ע"י צד אחד נותנת זכות לצד האחר לעמוד מלקיים חובתו הוא, אלא לשתי החובות קיום עצמאי ושתיהן בנות אכיפה".

2.    רמת תחזוקה של בנין היא פועל יוצא של סכום ההוצאות שבעלי הדירות קובעים אותו כתקציבם. ככל שהסכום גבוה יותר, רמת התחזוקה גבוהה יותר. קשה לדעתי לצפות לרמת תחזוקה מפוארת בבנין בו משלמת כל יחידה סכום של 45 ₪ לחודש. לא ברור לי על כן על מה מלין הנתבע.
יתרה מכך, כשהוא עצמו נמנע מתשלום חלקו בהוצאות, הצנועות ממילא, נגרם חסר בקופה הציבורית המביא לדרדור ברמת התחזוקה של הבנין. טענות דייר שאיננו משלם את חלקו בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף, כי אין הוא שבע רצון מרמת התחזוקה, חייבת להדחות על הסף שכן על פני הדברים, הוא עצמו מהווה את הגורם הלכאורי לבעיה שהוא טוען לה.

3.    אף את הטענה כי אחד משני המשרדים שבבעלות הנתבע הוא מכר לאחרים, אינה מהווה הגנה כלשהי מפני התביעה. הנתבע לא הציג כל מסמך המוכיח כי הנכס נמכר, ואם נמכר מתי בוצעה מסירת החזקה בפועל. עד היום רשום הנתבע כבעליו של הנכס ולא היה בידו להוכיח, אפילו לכאורה, את טענת המכר. עיסקה במקרקעין מסתיימת ברישום וכל עוד לא הסתיימה כך, אין זו חובת הנציגות להתרוצץ בין הקונה למוכר ולנסות לגבות את הכספים המגיעים לקופה הציבורית ממי מהם. יתכבד הנתבע וישלם את החוב ואם מגיע לו החזר מאותם אנשים אשר רכשו ממנו את הנכס, יגבה מהם את החוב. כיום ועל פי המרשם הקיים, הנתבע הוא בעל הנכס.

4.    מסירת שיקים שמועד פרעונם חלף והם אינם ניתנים לגבייה, אינם יכולים להחשב כתשלום חוב. לא מצאתי על כן כי יש בטענה זו לפטור את הנתבע מחיוב ריבית והפרשי הצמדה על החוב שהוא חב בו.

מכל המקובץ, נחה דעתי כי אין לנתבע הגנה כלשהי מפני התביעה. אני מחייבת אותו על כן לשלם לתובעת את מלוא סכום החוב בסך 4933 ₪ ובתשלום אגרת פתיחת תיק התביעה בסך 205 ₪. סכומים אלו יחדיו נושאים הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה, 2.1.2007, ועד תשלומם המלא בפועל.
בנוסף אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת בגין הוצאותיה וטרחתה בצורך להגיש התביעה ולהתייצב לדיון ולהביא עדים מטעמה, סך של 1500 ₪. סכום זה צמוד ונושא ריבית מהיום ועד תשלומו המלא בפועל.

פסק דין זה ניתן ביום ‏י"ז אדר, תשס"ז, ‏7 מרץ, 2007.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.

_____________________
עדה פרנקל
המפקחת על רישום מקרקעין
נתניה

Top